נבואה על הרי ישראל

יחזקאל מודיע להרי ישראל , כי האל יאבד בחרב את המזבחות , הבמות , הרומנים ושאר מקומות הפולחן שעליהם . ? בדרך של דיבור אל ההרים מביא הנביא לידיעת העם היושב בבבל , שתושבי הרי ישראל ייענשו . מן העונש , שהאל מעניש כביכול את ההרים , נמצאנו למדים , שהנביא מאשים את ישראל בחטאי אלילות ( וראה להלן על החמנים ) ובעבודה בבמות . אולם טענה זו על עבודה בבמות בסוף ימי בית ראשון נראית תמוהה ביותר , לפי שהיא מושמעת מפי יחזקאל , שניבא בימי צדקיהו , אחרי הרפורמה הדתית מרחיקת הלכת , שערך המלך יאשיהו בשנת 622 לפה"ס . יאשיהו ריכז את עבודת ה' בירושלים וחיסל את שרידי הפולחן האלילי , שממילא הלך ודעך . לפיכך נראה שיחזקאל הגזים מאוד בתיאור החטא . ושמא אף בזה , כמו בצורת הנבואה , חוזר הוא למעשה לעבר הרחוק . ? תלקה העיקרי של הנבואה מסתיים בחתימה השגורה בספר יחזקאל : "וןדעו כי אני ה , לא אל חנם דברתי לעשות להם הך ^ ה הזאת" ( י . ( נוסחה זו חוזרת הרבה בספר יחזקאל , בעיקר בסיומי הנבואות , ויש בה כדי ללמד את חשיבותו של נושא הכרת האל , מידותיו וצדק תו בקרב ישראל . לנביא חשוב ביותר , שהעם יבין את העומד מאחורי החלטות האל ....  To the book