פרק ד

[ א-ג ] במעשה הסמלי השני נדרש יחזקאל לחקוק על לבנה עיר - את ירושלים - ולתת עליה מצור . המצור מתואר לכל פרטיו . הוא כולל דייק , סוללה , מחנות צבא ואילי מצור . הנביא אף נצטווה לכוון פניו אל העיר החקו קה , ובכך הוא מסמל את הצרים על העיר . * במעשה הסמלי שלפנינו יש לנביא מספר תפקידים : הוא חוקק צורות בחומר שלפניו ונוקט בכל פעולות המצור , ובכך הוא מסמל את האויב . אבל יחזקאל נדרש כאן לייצג אף את האל . דבר זה בא לידי ביטוי במחבת הברזל , שעליו לשים בינו לבין העיר . הצו : " ונתחה אותה = ) את המחבת ) קיר במל בי 3 ף ובין העיר" כוונתו לומר , שהאל שם מחיצה כבדה בינו ובין העם . ניתוק מגע כזה ידוע במקרא במקומות אחדים . בספר תהלים , למשל , הביטוי "הסתר פנים" ( כגון תהלים ו , ח : "הסתרת פניף (" משמעו ניתוק הקשר בין האל לבין עמו . ? קיר הברזל , שהאל שם בינו לבין העם , מזכיר את הכתוב במגילת איכה ג , מד : "סכותה ק ^ ינן לך מעבור תפלה ; " והשווה גם איוב ג , כג.- "לגבר אשר דרכו נסתךה ויקך ן . ד , א " ואתה בן ארם קח לף לבנה ... וחקות 1 ( ליה עיר את ירושלים . " בתמונה : קטע מתוכנית ' עיר בשם תב ( באשור ז ) חק...  To the book