תיאור ההקדשה ופסוקי הסיום [ב, א - ג, טו]

הקדשת יחזקאל לנביא מתוארת לאחר מעשה ה"מרכבה . " אף בספרי שני הנביאים הגדולים האחרים ( ירמיה א ; ישעיה ו ) אנו מוצאים חזון הקדשה מסוג זה , וגם בספרי נביאים אחרים מוזכרת הקדשה , כגון בעמוס ז , יב-יז . לאחר שראה יחזקאל "דמות כבוד ה" מצווה האל על יחזקאל לעמוד על רגליו ומשמיע לו את צו השליחות : "שולח אני אולנך אל בני ישראל" ( ב , ג . ( השורש שלח שכיח בחזונות ההקדשה של הנביאים , ובדין כונו נביאי הכתב "הנביאים השליחים . " בחזון נזכר שוב ושוב הקושי שבמילוי השליחות , משום שישראל ידועים בקשי עורפם ולמוץם . אף נאמר לנביא , שהוא צפוי להתעלמות הקהל מדבריו . חשיבות הליכתו אליהם נעוצה בעצם ההליכה : "והמה אם ישמעו ואם יחדלו כי בית מלי המה רןעו כי נביא PC בתוכם" ( ב , ה * . ( על טיב שליחותו של יחזקאל מלמדים עוד שני מרכיבים שבחזון הקדשתו ; . 1 המגילה , שהאל הגיש ליחזקאל , כתובה "קנים והנה והי" ( ב , י , ( כלומר , עיקר דבריו אל העם יהיו דברי קינה . . 2 להלן נאמר : "לך בא אל בית ישראל ולבלת בלבלי" ( ג , ד , ( ואפשר שנבואה זו היא בבחינת ואריאנט לנבואה העיקרית שבחזון ההקדשה . מכל מקום , אף כאן נאמרה ליחזקאל...  To the book