|
|
מה יביאו לעת חצות אל חופי הנהר ים ? יביאו לב אנוש שלא תוכל לשכון בו שלוות ליל . אשר אינו נח לעולם עם הרוח , אינו יבש עם הטל . השכן בו שלווה , אלוה ; שלוותך הרחבה תכסה גם רוחות אנוש . הנהר ממשיך לזרום . גב' בראונינג רחוב קרלייל פונה מערבה ממרכז העיר ג'ונסטאון , על פני גשר שחור גדול , יורד במורד גבעה ועולה שוב , סמוך לחנויות קטנות ושוקי בשר , והלאה ליד בתי מגורים של קומה אחת , ונפסק לפתע מול מדשאה ירוקה גדולה . זה מקום רחב ידיים ושלו , ובו שני בניינים גדולים התוחמים אותו ממערב . כאשר רוחות הערב מתחילות לנשוב מן המזרח ומעטה העשן הגדול של העיר נתלה בעייפות מעל העמק , המערב האדום זוהר כארץ חלומות על רחוב קרלייל , ובעת צלצולי הפעמון הקוראים לארוחת הערב הוא הופך את דמויות הסטודנטים העוברים לצלליות על רקע השמים . הם
To the book |
|
|