|
|
שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה . אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש . בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי . שיר השירים , א 6-5 הרכבת רעמה בדרכה מן הצפון וכשהתעוררנו ראינו את האדמה האדמדמה של ג'ורג'יה משתרעת חשופה ומונוטונית מכל עבר . פה ושם נראו כפרים מכוערים , ואנשים כחושים היו שרועים בבטלה בתחנות . אחר כך חזרו חורשות האורנים ואדמת החרסית . לא יכולנו להירדם ולא עייפנו מראות את הנוף , שהרי זוהי אדמה היסטורית . ממש כאן מעבר למסילה הזאת , לפני שלוש מאות ושישים שנה , נקלע גדוד הפרשים של הרננדו דה סוטו , שיצא לחפש זהב ואת הים הגדול . כאן נעלמו הוא ושבוייו כאובי הרגליים אי שם ביערות הקודרים ממערב . כאן שוכנת אטלנטה , עיר מאה הגבעות , שיש בה משהו מן המערב , משהו מן הדרום ובהמולת חייה משהו מיוחד משלה . קצת מעבר לאטלנטה כלפי דרום מערב נמצאת ארץ השבט האינדיאני צ'ירוקי , ושם , לא הרחק ממקום הצליבה של סם הוז , תוכל לעמוד בנקודה שכיום היא מוקד הבעיה הכושית : המרכז של אותם תשעה מיליון אמריקנים , המורשת הקודרת של העבדות וסחר העבדים של אמריקה .
To the book |
|
|