|
|
אם הנשמה יכולה להשליך את העפר ולרכוב ערומה בשמי השמים האם לא ייבוש איש — לא ייכלם שבעתיים לשרוד פגום בגוויית החימר ? עומר אל ח'יאם מתוך נחשול המים הנוצצים , במקום שאוניית העבדים ראתה לראשונה , לפני הרבה הרבה מחשבות , את המגדל המרובע של ג'יימסטאון בווירג'יניה , הגיעו עד ימינו אלה שלושה זרמי מחשבה : אחד , שנפוץ בעולם הרחב , כאן ומעבר לים , אומר שכדי לספק את צרכיו המתרבים של האדם בארצות התרבות , נדרשים בני האדם ברחבי העולם לשתף פעולה . כתוצאה מכך נוצרת אחדות כלל אנושית בין כל בני האדם , שחורים , צהובים ולבנים , המקרבת את קצות העולם זה לזה . האנושות כולה שואפת לחוש במגע הזה בין אומות חיות ונושמות לבין המונים מנומנמים , ריגוש של חיים חדשים בעולם וזועקת : " אם המגע בין חיים לשינה הוא מוות , אבוי לחיים שכאלה " . מאחורי המחשבה הזאת מסתתר בעצם הרהור שני על כוח ושליטה — איך לגרום לאדם החום לחפור , כאשר הפיתוי לחרוזים ובד צבעוני גובר בו עד זרא . זרם המחשבה השני הנובע מספינת המוות ומן הנהר המתפתל הוא הרעיון של הדרום הישן , האמונה הכנה והנלהבת שאי שם בין האדם לבהמה ברא אלוהים " דבר שלישי" וקרא לו כ...
To the book |
|
|