פתח דבר מאת סוניה וינר

בראשית המאה העשרים , כשלושים וחמש שנים לאחר ביטול העבדות , היה מצב השחורים בארצות הברית בשפל המדרגה מכל בחינה אפשרית . בדרום , בתקופת הרקונסטרוקציה , לאחר כישלון הניסיון להחיל תפיסה שוויונית יותר באשר לשחורים , הונהגה שיטה של אפליה חוקית , שזכתה לכינוי " ג'ים קרו" . ( Jim Crow ) חוקי ג'ים קרו ביססו את חוסר השוויון החברתי והכלכלי ששרר בין שחורים ללבנים ואף החמירו אותו , וכן מנעו מהשחורים את זכותם הקונסטיטוציונית לשלשל פתק הצבעה לקלפיות ובכך להשפיע על מהלכים פוליטיים וחברתיים . בצפון , המצב לא היה טוב בהרבה . הנהירה של השחורים צפונה בחיפוש אחר מקורות מחיה הובילה את הלבנים ליצור הגבלות חמורות על מקומות מגורים לשחורים . לפיכך , נדחקו השחורים לאזורים קטנים וצפופים ואלה הולידו עד מהרה גטאות אורבניים שהצמיחו עוני , אלימות ובערות . גם עקרון שוויון ההזדמנויות לא יושם לגבי השחורים בצפון , שרובם ככולם עבדו עבודת כפיים — בתעשייה , בבנייה ובמשק הבית . יתרה מזו , התרבו מאוד גילויי אלימות נגד שחורים — ב 1901 נרשמו 99 מקרי לינץ' בשחורים . היה זה ביטוי לתפיסות גזעניות שרווחו בקרב הציבור הרחב . " נחיתו...  To the book