פרק שלישי הספינה נטרפת — הילדים נפרדים מהוריהם

בשחר חיי היו לי אבא ואמא , שעות נפלאות נטולות פחד , ולאחריהן הגיעו כל שעות חיי האחרות ... סילבי כשהייתי בת ארבע החליטו הורי להחביא אותי , אך הם לא דנו בכך בנוכחותי . דודתי ליוותה אותי אל הורי המאמצים ואמרה : " היום אחר הצהריים נצא לטיול ומותר לך לקחת את כל הבובות איתך " . הדבר נראה בעיני מעט מדאיג . וכך הלכתי , נשקתי לאמי כאילו אני עומדת לצאת לטיול קטן ; בעיניה נקוו דמעות ... לאחר זמן מה סיפרו לי הורי המאמצים שאמי חולה , שהיא נמצאת בבית חולים ושהיא נוסעת בסוף השבוע למשפחה כדי לנוח . אפשר היה לספר לי כל דבר , הרי הייתי רק בת ארבע ... בתוך זמן קצר מאוד התחלתי להתנתק מהורי . לא הכרתי אותם כמעט . לואיז יום אחד , שכן שעבד במשטרה אמר לאבי : " אדון רייזמן , מחר בבוקר לא תוכל לנסוע לעבודה , כי כל הכניסות למטרו יהיו חסומות . אבי צחק ואמר : " אבל למה " ? " כי מחר יקרה משהו מיוחד . עומדים לעשות מצוד גדול " . " אבל זה לא ייתכן " ! " תקשיב , אדון רייזמן , זה עתה גיליתי לך משהו סודי וחשוב ואתה לא מאמין לי " ? אמר אבי : "לא , אני לא מאמין לך " . גבריאל מ"ב היה אדם משכמו ומעלה שעבד במשטרה . דרגתו היית...  To the book