|
|
צריך לספר על חברון וצריך לספר על צפת . חברון נמצאת ביהודה , כלומר בין הטרשים . שמונה עשר אלף ערבים , אלף יהודים . אלף יהודים עתיקים , לא כולם זקנים אבל כולם עתיקים : יהודים של פעם , פאות וקפוטות ! אנחנו בחברון . המטייל לא ימצא מקום אוריינטלי מזה . הרחובות כאילו נוצרו לדרמות קולנועיות . טוב ויפה ! אבל כל זה ערבי . איפה הגטו ? אתה מסתכל ואינך רואה אותו . ובכל זאת אמרו לך שהוא כאן , בשוק המקורה , בין ההצטלבות למסגד הנמוך . אין גטו ! אין אף יהודי ! אתה פונה לבקש הנחיות . מצמידים לך מדריך . המדריך מוביל אותך בשוק המקורה ואתם עוצרים בין חנותו של מוכר הכפכפים ומוכר כבשים פשוטי-עור . שם בקיר יש חור : זהו שער , שערו של הגטו . אתה עובר בו כפוף כולך . אתה מזדקף , ואז , אם עד עתה לא ראית דבר , כעת אתה רואה משהו . אין זה מספיק לראות , צריך גם להאמין , כי מה שנגלה לעיניך לא ייאמן ! הגטו הזה הוא רכס של בתים , רכס אמיתי עם פסגות , אוכפים , עמקים ; רכס קטן ועקמומי , זעוף , ללא סנטימטר רבוע של אדמה : הכול מכוסה בתים , הכול ! עוברים על גגה של בקתה אחת כדי להגיע לקומת הקרקע של האחרת . גגה של השנייה נמצא ב...
To the book |
|
|