|
|
דרכינו נפרדות , בן יקירי . מובן שלא נזיל דמעה , אך בכל זאת , היינו לידידים טובים מאז אותו ערב במוקצ'בו כאשר ניסית לשכנע אותי שהתוכים מקננים בהרי הקרפטים . כמה קר היה לנו ביחד ! היהודי הנודד שלנו מהרי המרמרוש , היכן הוא עכשיו ? האם הגיע ? לאיזו מדינה ? האם מכר את נרותיו ? ואיך ירדנו מהרכבת בחמש בבוקר באורדיאה-מארה , חטוטרת על גבנו ? לא השבנו את המזוזה ההיא למקומה , זה היה חטא קטן . האם קרוביך מהגלנטריה עדיין רועדים בזוכרם את הפוגרומים ? אולי אפגוש בירושלים את החלוץ מקישינב ? האם אתה יודע שבזעמו האנטי-ציוני , אותו שען מצ'רנוביץ אכן חיבל בשעוני ? ואותם יהודים עלובים מלבוב ! ואלה מקרקוב ! כמה חבל שסירבו שאצלם אותם . את היפים ביותר החמצתי . ונלבקי ? ככלות הכול , אם הרבי עושה הניסים היה קצת יותר סבלני כלפיך , הכול היה בסדר . ועכשיו אתה בדרכך לקרפטורוסיה ... צעדנו לנו בוורשה , בן ואני . " כשתגיע לפלשתינה " , אמר לי בן , " התבונן שם בשבע עיניים וכתוב לי אם כדאי לטרוח ולהגיע לשם " . " אדם חסר אמונה אתה " ! " אני יהודי המחפש את דרכו " . " מצאת אותה בצ'כוסלובקיה " . " אצלכם , כשמטפס הרים מוצא לו ...
To the book |
|
|