|
|
אוליצה סט . ירסקה . 18 זה כאן . רחוב כמו האחרים בנלבקי , מרופש , מקשקש , רוחש תנועה ועל אף כל זאת – מסתורי . בניין טחוב כמו כל הבניינים , הלבנים והטיח מנוקדים אבעבועות , חצרו מובילה לחצר אחרת , מדרגותיו דביקות . מחכים לי . עכשיו אני בקומה הראשונה ולא נותר לי אלא לגעת בשתי אצבעות במזוזה , לקרב אותן אל שפתי , ואז לפתוח את הדלת . אניעומדעלספהשלהמתיבתא , הסמינר היהודי הגדול של יהדות העולם . הצעירים המרשימים , אלה שפושטים יד בנלבקי ומבקשים לחם ומקום לינה , המשכילים הרזים והחיוורים החובשים כובע עגול , אותם ברנשים בני שש עשרה עד עשרים ושתיים , סגפנים , מלאי השראה , טרופי רוח המולך , נושאי שלהבת ישראל , שהגיעו מפולין , מרומניה , מאוקראינה , מצ'כוסלובקיה ואפילו מבלגיה , כולם כאן . אני שומע אותם כבר מחדר המדרגות . שאון קולותיהם עולה , שוכך , דועך , קם לתחייה . בית החרושת לרבנים פועל במלוא המרץ . ניכנס . נו , היכנס ! הריח כאן בלתי נסבל ? לא הרחת כבר ריחות כאלה ? העמד פנים שאתה מצונן , נשוך את הממחטה שלך , אבל זוז כבר , אתה תתרגל ! הריח יהודי במיוחד – יהודי אורתודוקסי . בבית קולנוע בצ'רנאוץ הוא הב...
To the book |
|
|