|
|
" חמתי לא תבער לעד " , הבטחת . אבל בלבוב , אדון עולם , אתה עדיין זועם על עמך ישראל . פנים חדשות של חיי היהודים נשקפות אלינו . כרגע חצינו גבול נוסף . אנחנו כעת בפולין , בפולין הקטנה . מלה פולסקה . זוהי גליציה . תחת שלטון האוסטרים נקראה העיר למברג . כיום שמה לבוב . הצרפתים קוראים לה ליאופול . אנחנו בדרכנו לראות את הגטו הראשון . בצ'כוסלובקיה וברומניה ראינו מרכזים יהודיים . לא היה כל קו מפריד בין היהודי לאירופי . הייתה זו ערבובייה שהיהודי שלט בה . בלבוב , ליהודי יש החלק שלו בלבד . שמונים אלף יהודים מול מאתיים אלף פולנים . אם משתמשים במילה מול במובן של התנגדות , יותר נכון לומר שיש מאתיים אלף פולנים מול שמונים אלף יהודים . חייהם הם גיהנום . כולם רוצים לברוח . עשרים אלף עזבו ב , 1926- חמישה עשר אלף ב . 1927- אבל ארצות הברית וקנדה סגרו לא מכבר את שעריהן , ארגנטינה דורשת מאה וחמישים דולרים , צרפת עושה בעיות , פלשתינה מפתה רק את הצעירים . הם נאלצים להישאר ולחיות בתוך הסיוט . לבוב הפולנית היא עיר חביבה . אבל אנחנו באנו בשביל לבוב האחרת . היא נמצאת ממש בקצה שדרת הלגיונות , מסביב לתיאטרון הגדול , א...
To the book |
|
|