|
|
דרך מהלך ההיסטוריה רואים שכאשר כהונת הקונסול נפתחה לפשוטי העם , הסכימה הרפובליקה הרומאית לתת אותה לאזרחיה בלי התחשבות בגיל או בדם ; אמנם ההתחשבות בגיל מעולם לא הייתה קיימת ברומא , כי תמיד חיפשו את המידה הטובה היכן שהיא , בין בצעיר בין בזקן . ועדות לכך רואים בדוגמה של ולריוס קורווינוס , שמונה לקונסול בהיותו בן עשרים ושלוש שנים ; ולריוס הזה אמר לחייליו שכהונת הקונסול הייתה "גמול על המידה הטובה , לא על הדם . " האם דבר זה נשקל היטב או לא , על כך ניתן להתווכח הרבה . ובאשר לדם , זה ניתן בגלל כורח ; והכורח הזה , שהיה ברומא , יתקיים בכל עיר שרוצה להגיע לתוצאות שהגיעה אליהן רומא , כפי שנאמר במקום אחר ; כי אי אפשר לגרום לבני האדם אי נוחות בלי גמול , וגם אי אפשר , בלי להסתכן , לקחת מהם את התקווה להשיג את הגמול . לפיכך , מוקדם למדיי היה הכרחי שלפשוטי העם תהיה תקווה לקבל את כהונת הקונסול , ומתקווה זו הם ניזונו זמן מה בלי לקבלה ; לימים לא היה די בתקווה , והיה הכרח להגיע לתוצאה . אבל עיר שאינה משתמשת בפשוטי העם שלה בשום דבר שיש בו תהילה , יכולה להתייחס אליהם בכל אופן שהיא רוצה , כמו שנידון במקום אחר ...
To the book |
|
|