|
|
בקשר לדיון שלעיל יש גם לבחון איזה הבדל יש בין צבא מרוצה הנלחם למען תהילתו , ובין צבא לא מרוצה הנלחם למען שאפתנותו של אחר . מפני שעל אף שהצבאות הרומיים בפיקודם של הקונסולים היו רגילים לנצח תמיד , בפיקודם של העשרה הם הפסידו תמיד . מדוגמה זו אפשר ללמוד חלק מהסיבות לחוסר התועלת שכחיילים שכירים , שאין להם סיבה אחרת שתחזיק אותם איתנים ברוחם מלבד התשלום הקטן שאתה נותן להם . בסיבה זו אין די , ואי אפשר שיהיה בה די , כדי לעשותם נאמנים וגם לא ידידים שלך במידה כה רבה שירצו למות למענך . כי בצבאות הללו שאין בהם חיבה כלפי מי שהם נלחמים למענו , שתעשה אותם לתומכיו , לעולם אי אפשר שתהיה בהם די מידה טובה כדי לעמוד בפני אויב שיש בו קצת מידה טובה . וכיוון שגם אהבה זו וגם הלוחמנות אינן יכולות לבוא משום מקום אחר מלבד מן הנתינים שלך , אם רוצים להחזיק בשלטון , אם רוצים לשמר רפובליקה או ממלכה , נחוץ שהצבא שלך יהיה מגויס מנתיניך : כמו שרואים שעשו כל אלה שזכו להישגים גדולים עם הצבאות . " לצבאות הרומיים בפיקודם של העשרה הייתה בדיוק אותה מידה טובה ; אבל כיוון שלא הייתה בהם אותה רוח , הם לא הגיעו לתוצאותיהם הרגילות ...
To the book |
|
|