|
|
כמו שמראים כל אלה הדנים באורח החיים האזרחי וכמו שכל היסטוריה מלאה בדוגמאות לכך , מי שמסדיר רפובליקה ומחוקק בה חוקים צריך להניח שכל בני האדם רעים ושהם פועלים ברשעות לב כל אימת שמזדמנת להם שעת כושר לעשות זאת ; וכשרשעות כלשהי נשארת נסתרת זמן מה , זה קורה בגלל סיבה נסתרת , שאינה מוכרת , מפני שהתנסות סותרת עדיין לא גילתה אותה לעין ; אבל הזמן , שנאמר עליו כי הוא אבי כל אמת , חושף אותה לימים . נראה שלאחר גירוש הטארקווינים שררה ברומא אחדות גדולה ביותר בין פשוטי העם ובין הסנאט , והאצילים הניחו ליוהרתם ונעשו בעלי רוח עממית , כך שכל אחד היה יכול לשאתם , גם האדם הנחות ביותר . תרמית זו הייתה נסתרת ולא ראו את סיבתה כל עוד חיו הטארקווינים . האצולה התייראה מפניהם , וגם פחדה שפשוטי העם לא יצדדו בה אם תתייחס אליהם גרוע , ולכן התנהגה כלפיהם באנושיות . אבל ברגע שמתו הטארקווינים ופחדם של האצילים נעלם , הם החלו לירוק על פשוטי העם את אותו רעל ששמרו בחזם , ופגעו בהם בכל האופנים שהיו בידם . דבר המעיד על מה שאמרתי לעיל , שבני האדם אינם פועלים לעולם לטובה אלא מתוך הכרח ; אבל כאשר אפשרות הבחירה מצויה בשפע ואפשר ל...
To the book |
|
|