שבחי חכמים

בשבוע שעבר חגגנו את יום הולדתו השמונים וחמש של ישעיהו ליבוביץ , ועלה בדעתי , באיחור של שבוע , לכתוב משהו על האפקט המשחרר של קריאה בכתביו . ליבוביץ , כידוע , מפריד הפרדה מוחלטת . מצד אחד קיים תחום הדת והמצוות , שאותן הוא מקבל כדבר מוחלט , ללא כל ניסיון " להסביר" אותן או " למדרן" אותן או " להתאימן לרוח הזמן , " כדרכם של רבנים רפורמיים ; שהרי כל ניסיון כזה הריהו כיומרה פסולה להבין את כוונותיו של הקדוש ברוך הוא , שמעצם הגדרתן הן מעבר להשגתנו . הוא אומר לנו , למעשה : זו דת ישראל . רשאים אתם לקבלה או לדחותה , אבל אסור לכם "להתמזמז" איתה . מצד שני קיים תחום העולם הפיזיקלי , שאותו הוא תופס כאיש מדע , כריאליסט מובהק , בלי להודות בשום התערבות " שמחוץ לטבע , " בחוקיו ובמהלכו . כאן " עולם כמנהגו נוהג , " בלי שתהיה ניכרת שום תכלית ומשמעות עליונה בתופעות , לא הפיזיקליות ולא האנושיות חברתיות . שמירת מצוות ותפילה אינן משנות ולא כלום במהלך העולם . אלוהים אינו " מחלק פרסים" על זה שאתה שומר את מצוותיו . תענית ותפילה ומעשים טובים אינם ביטוח . מקרה הצדיק הוא כמקרה הרשע . הצדיקים לא יאכלו שור הבר ולווייתן ב...  To the book