אוטוביוגרפיה פוליטית

הרהרתי איך לגשת לנושא " האידיאולוגיה הכנענית וגלגוליה , " ועלה בדעתי שהגישה הנוחה ביותר מבחינתי היא האוטוביוגרפית , מפני שאני חייתי את הרעיונות , ואין בדעתי ( וגם אינני יכול ) לגשת אליהם באורח " אקדמי , " " סטרילי . " לכן גישתי היא בהכרח סובייקטיבית . אני בוחר בצורה די שרירותית בשורת נקודות בזמן שהיו משמעותיות ביותר בשבילי , ואנסה ליצור רצף חווייתי ביניהן . נקודה ראשונה : מימי ילדותי חשתי בענן כבד הרובץ על קיומנו — ענן המלחמה עם הערבים . עד היום חי בי זיכרון משנת , 1936 בתל אביב , בהיותי כבן תשע , איך חזר אבי ממשרדו כעורך דין באמצע היום , בעוד שבדרך כלל היה חוזר מהעבודה בשעה מאוחרת בערב , וכולו נסער — הוא סיפר שפקיד בית המשפט , שאותו הכיר לרגל עבודתו היומיומית , נרצח בהיותו באיזו שליחות ביפו . זה היה , אם אינני טועה , הקורבן הראשון ביישוב היהודי של המרד הערבי , המכונה אצלנו עד היום בביטוי החמקני " מאורעות תרצ"ו . " לאבי היו הרבה ידידים ולקוחות ערבים , ואחד מהם הציל אותו מסכנה דומה בשנת . 1947 כמו לרבים מבני " היישוב הישן" היו לו ספקות וביקורת על ההנהגה הציונית ועל יחסה לערבים , אבל הוא...  To the book