מבוא

כשעברתי על מאמרי ומסותי בעשרות שנים של כתיבה פובליציסטית ועיונית , שמבחר ממנה כלול בקובץ זה , נדהמתי עד כמה ניתן לפרסם רבים כל כך מהם מחדש כמעט ללא שינוי , משום שבעיות היסוד שבהן עסקו לא השתנו ורובן אף החמירו . למשל , הציונות . הפובליציסטים והפוליטיקאים ממשיכים לטחון אותן קלישאות בדבר האנטישמיות המאיימת על העם היהודי , בעוד שמעולם לא היה מצבו של העם היהודי בתפוצות איתן כל כך . שום אדם המכבד את עצמו , ולא חשוב היכן , אינו מודה בהיותו אנטישמי . העובדה שלמעלה ממחצית היהודים בארצות המפותחות בעולם מתחתנים עם לא יהודים — שאצלנו נזעקים כלפיה כסכנה חדשה , סכנת שמד המאיימת על העם היהודי — מעידה למעשה שהיהודים נתקבלו קבלה מלאה בכל הארצות האלו ושוב אין מקימים סביבם חומות בידוד ואיבה . ובלי אנטישמיות , אנה הציונות באה ? ובעצם , מהי הציונות כיום אם לא תירוץ אידיאולוגי להמשכת האפליה כלפי אזרחי המדינה הערבים ודיכוי הפלסטינים ונישולם מעל אדמתם , במקום הענקת אזרחות שווה לכל אזרחי המדינה , ומניעת התערבותם הבלתי נסבלת בענייני המדינה של יהודים שאינם מתגוררים בארץ ואינם חולמים להתיישב בה ? למשל , אנו והשטח...  To the book