המרקם הדתי־חברתי של שכונת מאה שערים

בנימין בראון שכונת מאה שערים נחשבת כיום למעוז החברה החרדית האנטי ציונית הקיצונית , אך לא תמיד כך היו פני הדברים . עד לשנות הארבעים והחמישים של המאה ה 20 הייתה זו שכנתה הקרובה , בתי אונגרין , שהוציאה מקרבה את הקנאים הקיצונים ביותר , בעוד שמאה שערים הייתה שכונה מתונה למדי . ב'ישיבת מאה שערים' הניצבת לתפארת במרכז השכונה היו חוגגים את יום העצמאות באמירת ' הלל / וחלק גדול מהתושבים הצביע בבחירות לכנסת ולעיריית ירושלים . ואולם , קנאותה של שכונת בתי אונגרין הלכה והתפשטה אל סביבותיה , וכיום נעשה יום העצמאות ליום מחאה , ולקראת מערכות הבחירות מתמלאת שכונת מאה שערים במודעות קיר ' ) פאשקווילים ( ' הקוראים להחרמתן . לקו רעיוני זה יש גם משמעות ארגונית : רובם המכריע של תושבי השכונות החרדיות משתייך לגוף הנקרא 'העדה החרדית , ' שהוא כעין ארגון גג של כמה קבוצות אנטי ציוניות קיצוניות . וכאן המקום להעיר ולהדגיש ; לא אחת רווח השימוש במונח 'העדה החרדית' כמתייחס לכלל החרדים במדינת ישראל - וזו טעות : החברה החרדית ( או הציבור החרדי , או היהדות החרדית וכד ( ' היא ציבור גדול , המונה כיום ( 2004 ) לפי הערכה קרוב ל...  To the book