אופיה של השכונה

למאה שערים מאפיינים מיוחדים המבדילים אותה מהשכונות החלוציות האחרות שקמו בתקופתה . בעוד ששאר השכונות היו בעלות תפיסות דתיות מתונות או מסורתיות , הרי שזמן קצר לאחר הקמתה הפכה מאה שערים לשכונה חרדית . נוסדה בה מערכת תמיכה ועזרה הדדית , והיא נוהלה מאז הקמתה ובמשך מרבית שנותיה בידי הנהגה פנימית נבחרת שדאגה לתושביה ויצגה אותם כלפי השלטונות . כך השכילה לשמור על צביונה לאורך השנים וזאת בניגוד לשכונות רבות אחרות שנטמעו בסביבתן . אמונות ודעות מאה שערים היא בימינו שכונה חרדית לכל דבר ומעוז השמרנות הדתית בירושלים , אולם לא תמיד היה הדבר כך . השכונה הוקמה בידי הפרושים , תלמידי הגר"א , שתפיסותיהם היו מתונות בשאלות של חינוך , השכלה ותעסוקה . תהליכים פוליטיים וחברתיים בירושלים של המאה התשע עשרה הביאו לשינויים בשכונה ולהסתגרותה הדתית . היה זה לאחר שהרב יהושע יהודה ליב דיסקין , רבה של בריסק , שנודע בקנאותו הדתית , עלה ארצה והתיישב ב 877 ו בעיר העתיקה . הוא יצא נגד קבוצות 'משכילים' חילונים וחידושיהם , נגד ריקודים מעורבים של בחורים ובחורות ויהודים וגויים , שפשו באותה עת בעיר ונגד בוני היישוב החדש , החילו...  To the book