הכפר הערבי כמקור לתולדות התרבות החומרית של ארץ־ישראל בעבר

זאב ספראי הקדמה חוקרי ארץ ישראל הקדומה נתונים למגבלות הנובעות מהמקורות המצומצמים העומדים לרשותם . למרות שפע המקורות הקדומים עדיין רב הנסתר על הנגלה . מצב זה בולט בתקופה ידועה , יחסית , כמו התקופה הרומית , ועל אחת כמה וכמה בתקופות פחות ידועות . אין זה מפליא , על כן , שחוקרי העבר תרים אחר מקורות נוספים ומשקיעים מאמץ רב בפיתוח כלי מחקר חדשים . בין השאר נעשים נסיונות להשתמש במידע על חיי הכלכלה והחברה בכפר הערבי המסורתי כמקור לחקר תקופת המקרא , או תקופת המשנה והתלמוד . עד לשלהי המאה ה 19 חיי הכפר הושפעו רק מעט מההתרחשויות הפוליטיות , ואף התנאים הטבעיים לא נשתנו כמעט . אפילו השינויים הטכנולוגיים מאז תקופת הברזל היו קטנים ביותר , ותושבי הכפרים מתמודדים עם אותם תנאים כמו בימי קדם . מותה אפוא , להניח , שבתנאים קבועים התפתחו תגובות קבועות וקיים , על כן , דמיון רב בין הכפר המסורתי , אורח חייו , מבנה כלכלתו , מזונות תושביו וכלי עבודתם , לבין אלו של תושבי הארץ בימי קדם . כך , למשל , נעזר י . פינקלשטיין במידע סטטיסטי מראשית המאה ה 20 לשחזור הכלכלה בתקופת ההתנחלות בהר אפרים . י . הירשפלד נעזר בתאור...  To the book