|
|
יהודה קרמון ירושלים היא דוגמא לעיר שבה הטופוגרפיה חופפת את המבנה הגיאולוגי , ומשפיעה במידה רבה על הבנייה ומיקום התיפקודים בעיר . המבנה הגיאולוגי הוא פשוט יחסית ואין בו קווי העתק מצטלבים ומסובכים . הסלעים שייכים לתקופה גיאולוגית אחת - הקרטיקון העליון , הנחלק לקנומן , טורון וסנון . הרי ירושלים יוצרים קמר אחיד , המגיע לשיאו ליד אבו גוש . מעבר להם השכבות הגיאולוגיות צונחות בתלילות מערבה . בכיוון מזרח משתרעת במת הר , ששכבותיה כמעט אופקיות ומעט גליות . הצניחה מזרחה מוסתרת בשל ההעתקים התלולים של השקע הסורי אפריקני , היוצרים מדרגות מספר בגובה של מאות מטרים באזור מדבר יהודה . הכפיפה המתונה של במת ההר יצרה מתח בשיא הקמר ובעקבותיה הוסרו השכבות העליונות , שגרמו לחשיפת שכבות קדומות יותר , בעוד שהשכבות הצעירות מופיעות בקצוות . הגיל הגיאולוגי הולך ונעשה צעיר ממערב למזרח . כל שכבה מתרוממת במדרון תלול מעל לשכבות הקדומות יותר , וגובה המתלול מתאים לעובי השכבה . כך נוצר בין שתי שכבות עמק צר ותלול שתחתיתו הפכה לנחל . בירושלים החדשה מצויות שכבות של קנומן , שנחל רחביה מפריד ביניהן . העיר העתיקה נמצאת בשלמותה...
To the book |
|
|