ממשית

תולדות הישוב ממשית היא המזרחית והמבודדת שבין ערי הנגב . היא שוכנת על הגדה המזרחית של נחל ממשית , בגובה 482-465 מ . ' מיקומה נקבע בשל הצורך לקיים תחנת דרכים בסעיף דרך משנית היורדת מפטרה , עולה ב"מעלה עקרבים הרומי , " בואכה לממשית , וממנה לחברון וירושלים , או לבאר-שבע . דרך עתיקה נוספת חיברה בין ממשית לעבדת . בתקופה הנבטית התיכונה , שבה נוסדה ממשית , מיקמו את מצודת העיר הקטנה בפינה הדרומית-מזרחית הגבוהה יותר , בעוד שיתר הבניינים נבנו למרגלותיה . בתקופה הנבטית המאוחרת , שלה שייכים מרבית השרידים בעיר , אפשר להבחין בשלושה אזורים נבדלים בניינים מרוו- חים בחלק המערבי , קטנים וצפופים יותר בחלק התיכון , ומרווחים יותר בחלקה המזרחי . העיר השתרעה אז על כ40- דונם . ממשית נוצלה בתקופה הביזנטית , רק כדי מחצית שטחה לבינוי עירוני . בתקופה הרומית המאוחרת הוקפה העיר בחומה , שהגבילה את התרחבותה . המרקם העירוני לא השתנה כמעט בתקופה הביזנטית , ובניית הכנסיות פגעה אך מעט בשטחי המגורים .  To the book