דת ומסורת בחייו ובמשנתו

כ עטו ותרת זה נכוו של הפרק לומר אייזיק הזה כי רמבה מאמרו זהה לכותרת בחוברת של ידידי המאמר ט' הטוב של על " א האומה . אותו רמבה " הנושא בתשכ מלא סילופים שהופיע "ד . לא : מפרי יהיה הוא סילוף אחד ארוך מראשו ועד סופו . להד"ם ! אבי לא היה דתי במובן הפשוט שלא האמין בקיומו של אלוהים . א . ר . אינו היחיד ואינו הראשון בשרשרת מפוארת של כותבי ההיסטוריה הציונית המבקשים כיום לייהד את מייסדי התנועה הציונית ואת ראשיה בכוח הקואליציה הדתית הסוציאליסטית השלטת במדינתנו זה עשרים שנה ויותר . וכדי שיבין הקורא לאיזה מעמקי סילוף מדעת ירדו קודמיו ומוריו של א . ר . רצוני להזכיר שתי דוגמאות . הדוגמה הראשונה נוגעת ליומניו של הרצל , שמהם הושמטו עשרות עמודים הפוגעים בדת . אין ספק כי קטעים על יחסו אל הדת חייבים היו להימצא בכתביו ( הרצל לא מל את בנו יחידו הנס - רק אחרי מותו כאשר נפל הילד בידי קבוצת ציונים מבריטניה , הכריחו אותו אלה להימול בגיל קרוב ל , 15 דבר שלדעת רבים היתה לו השפעה מכרעת על התנצרותו של הנס ועל התאבדותו בבורדו * - ( אולם כאן קשה להוכיח את קיום הצנזורה הדתית המסלפת כי בינתיים טושטשו העקבות ומי יודע א...  To the book