הצבר מאודיסה

כ השחור שוב כך ועדיין . אך גם את לא אני מלאו עיר מולדתי נולדתי לי באודיסה תשע הכרתי שנים , זה רק כשהגעתי הנמל מעט . הרוסי בגיל לחופי שש הדרומי יפו עזבתיה . אלא על לבלי שגם הים לפני כן - למעשה , מאז ומתמיד , כל כמה שזכרוני מגיע - ידעתי כי ידעתי כי ארצישראלי אנוכי . כיום אין לי כל ספק כי ידו המדריכה של אבי היתה בהרגשתי זו . מקץ שנים רבות ישבתי פעם , בצהרי יום אב שטוף שמש , עם נערה על חולות ימה של תל אביב . היה זה מתחת לבית הקברות הערבי , בו במקום שם נרצח רק לפני שנים מעטות אחד ממנהיגי תנועת הפועלים העברית , שבהריגתו האשימו את אברהם סטאבסקי ; עוד כעשר שנים צריכות היו לעבור ושם , באותו מקום ממש , נרצח אברהם סטאבסקי עצמו בידי אנשי "התותח הקדוש . " אולם כאשר ישבתי שם אז עם נערה לא היתה דעתנו נתונה למאורעות העבר ואף העתיד לא הטיל את צילו לפניו . לא אזכור על מה דיברנו . שערות זהב היו לנערה והיא נולדה בתל אביב שנה אחת אחרי שהגעתי לראשונה לעיר זו . לפתע הרימה אלי את עיניה הכחולות ואמרה : '' אתה יודע ? אתה נורא גלותי . " כך אמרה , ואני נעלבתי עד עומק נפשי . לא אזכור את כל השיחה ואף לא את מה שגרם ...  To the book