מה שלא אמרנו על ירדן

בדברים המרתקים שהושמעו ביום העיון בלטו , בעיניי , שני דברים : האחד , ציור תמונה ורודה ביותר של המלך חוסיין , עד שפעמים נדמה כי הוא ממש " אוהב" ישראל ונציגיה ; השני , הגדרת היחסים האישיים בין המלך חוסיין ליצחק רבין כגורם הקובע המרכזי במדיניות המלך חוסיין כלפי ישראל , וביטול גורף של חשיבות האינטרסים ביחסי חוץ . אין צל של ספק שיחסיו של המלך חוסיין עם הנהגות ישראל מאז 1963 היו ייחודיים , והקנו למערכת היחסים שלנו עם ירדן מעמד שונה לחלוטין ממערכות יחסינו עם מדינות ערב . אבל , כדי לאזן את התמונה אעלה בקצרה שני מכלולים של נושאים . הראשון - הממד ההיסטורי : זה היה המלך חוסיין שב1967- הצטרף לנאצר התיר לכוח צבאי מצרי להתמקם בגדה המערבית ופתח בהתקפה על מדינת ישראל . זה היה המלך חוסיין שמ1967- עד 1972 אפשר לכוח משלוח עיראקי לשהות על אדמת ירדן , ולאחר מכן אפשר לעיראקים לתכנן שיגור כוח משלוח עיראקי לירדן לצורך תקיפת ישראל . זה היה המלך חוסיין שהחל בשנת 1989 הידק את שיתוף הפעולה הצבאי עם עיראק , אפשר לטייסת עיראקית להתמקם בירדן ואפשר לעיראקים לבצע גיחות צילום לאורך הגבול הירדני-ישראלי .  To the book