על סימבוליזם בשירה המודרנית

אני רוצה לענות לעצמי על שתי שאלות , שעל הראשונה די קל לי לענות , ועל השנייה - קשה : ראשית , למה אני חושבת שמי שמתעניין בספרות העברית שנוצרה במאה העשרים צריך להכיר את הסימבוליזם כזרם ספרותי ? שנית , מה טוב ומה לא טוב בכתיבה סימבוליסטית ? על השאלה הראשונה יש לי תשובה פשוטה : מפני שלהערכתי הסימבוליזם היה - בעיקר עד שנות החמישים - הזרם האירופי העיקרי שהשפיע על הספרות העברית , ומה שקרה בספרות הישראלית של דור המדינה בשנות השישים היה מין צירי דחייה ופליטה של הסימבוליזם יחד עם התרפקויות פרידה , שמתוכן נוצרו באותה עת גם יצירות היפר סימבוליסטיות . להכיר את הסימבוליזם פירושו להבין בצורה יותר מדויקת , יותר נכונה , יצירות ספרות רבות , של ביאליק , טשרניחובסקי , עגנון , אברהם בן יצחק , שלונסקי , אלתרמן , וגם פנחס שדה , דליה רביקוביץ המוקדמת , עמוס עוז , א"ב יהושע , נסים אלוני , זלדה , יאיר הורביץ - בקיצור המון סופרים חשובים , שאפשר לראות אותם מחדש ולהבין אותם יותר טוב אם מכירים את ההקשר הזה , ואם יודעים על הקשר שלו לדקאדנס ולקלסיציזם , ואם מבדילים בינו למגמות אחרות , למשל , ריאליזם ורומנטיקה . אשר ל...  To the book