|
|
א . המחקר העכשווי של הציונות החילונית נוטה להתרכז במאבקי כוח פוליטיים ובאינטרסים כיתתיים . גם מניעים אידיאולוגיים מתפרשים , בדרך כלל , כביטוי של מניפולציות כוחניות . דומה שקשה כיום , בתקופה של חשיבה פוליטית על מהלכי ההיסטוריה , לשחזר את ההיבט הרוחני אמונתי בעולמה של הציונות הארץ ישראלית , ולהעריך נכונה את משקלו במערכת הכוחות שפעלו במציאות ההיא . יתר על כן , התגבשותן של קבוצות פוליטיות שבבסיסן אמונות שונות יוצרת מצב שבו ההיכרות בין קבוצות אלה מתרחשת רק במישור החיצוני , הפוליטי , ואילו מישור האמונות - שלעתים יש בו יסודות מגשרים - נשאר סמוי מן העין . הספרות העברית , ובמיוחד השירה , היא המקום העיקרי שבו אפשר למצוא ביטוי לרוח ולאמונות של הציונות החילונית , ולפיכך ההיכרות עמה חיונית למי שמבקש לבנות גשר בין התרבות החילונית והדתית בישראל . מי שמבקש לעמוד על ההשקפות , האמונות והלכי הרוח שהנחו את הציונות בין המהפכה הרוסית למלחמת העצמאות יפנה אל השירה הארץ ישראלית . השירה , יותר מכל סוג אחר של מסמכים , נחשבה עדיין באותה עת לביטויה של " רוח העם , " מושג שמקורו בהנחה הרומנטית שלכל עם יש אופי ונטיות...
To the book |
|
|