מבית לדירה: מאפיינים ותמורות בתחום הדיור בקרב האזרחים הערבים בישראל

ראסם ח'מאיסי מבוא במאפייני משק המגורים של האזרחים הערבים חלות תמורות כתוצאה מתהליך העיור שעוברת אוכלוסייה זו . תמורות אלה באות לידי ביטוי בהתפתחות דפוסי התנהגות חדשים , ובשינוי של דפוסי ההיצע , הביקוש והצריכה של דיור . הדיור המוצע השכיח בכפרים הוא דיור בבתים , כלומר במבנים צמודי קרקע של קומה אחת עד שתי קומות , המיועדים למגורי משפחה גרעינית . בערים , לעומת זאת , שבהן מתגוררים רבים מבני מעמד הביניים , הדיור המוצע השכיח הוא דירה בבניין שכולל כמה יחידות דיור , שבהן מתגוררות משפחות שיש ביניהן קרבה משפחתית , ולעתים גם משפחות שאין ביניהן קרבה כזאת . במרוצת השנים גדלו היישובים הערביים , ומקצתם שינו את מעמדם המוניציפלי והיו לערים . שינוי זה מלווה בהתפתחות של שונות בצריכת הדיור בקרב האוכלוסייה הערבית , ובעיקר במעבר מדפוס של דיור בבתים לדפוס של דיור בדירות . מעבר זה נושא בכנפיו שינויים בביקוש לדגמי בנייה , שינוי בדרכי הסיוע המועדפות ( מעבר מפנייה למסגרות חברתיות שיוכיות למסגרות ממסדיות , כמו משכנתאות , ( וכן שינוי ערכי הנובע מתפיסת הבית כגורם שורשי שמקובע למקום ויוצר זהות עמוקה אתו , לעומת הדירה ...  To the book