היבטים חברתיים של ההשכלה הגבוהה

שלמה הרשקוביץ מבוא בשנות ה90- חלו התפתחויות מרשימות בהשכלה הגבוהה בישראל , ושתיים מהחשובות שביניהן הן : 1 הגידול במספר זכאי תעודות בגרות ; והגידול הניכר במספר הסטודנטים המתקבלים ללימודים במערכת ההשכלה הגבוהה . מספר זכאי הבגרות עלה מכ 28 , 000- בתשמ"ז , לקרוב ל 48 , 000- בתשנ"ו , דהיינו גידול של כ , 69 . 5 ° / 0- בהשוואה לגידול של רק כשליש מאוכלוסיית בני ה8- ו באוכלוסייה באותה תקופה . חלקם של זכאי הבגרות מתוך גילאי 18 עלה מ 36 . 7 ° / 0- בתשמ"ו לכ 46 . 9 »/ 0- בתשנ"ו . התפתחות זו במספר זכאי הבגרות הייתה הגורם המרכזי שהוביל לגידול הניכר במספר הסטודנטים של שנה א' במוסדות להשכלה גבוהה . אחוז המתחילים ללמוד לתואר ראשון במוסד להשכלה גבוהה מתוך שנתון ממוצע של גילאי 24-20 ( שהיא קבוצת הגילאים שבה נמצאו כ 65 ° / 0- מהמתחילים ללמוד לתואר אקדמי ) היה 31 . 9 ° / 0 בשנת תשנ"ז בהשוואה ל 23 »/ 0- בשנת תש"ן . חשוב להדגיש , שעיקר הגידול התרכז במוסדות לא אוניברסיטאיים להשכלה גבוהה . בתשנ"ז כ 30 ° / 0- מן הסטודנטים לתואר ראשון בישראל למדו במוסדות לא אוניברסיטאיים , כאשר בתש"ן חלקם היה 5 ° / 0 ו בלבד . לא...  To the book