נגישות להשכלה גבוהה היבט בין־לאומי

שרה גורי-רחנבליס מבוא סוגיית הנגישות להשכלה גבוהה מהווה נושא דיון מרכזי על סדר היום של מערכות ההשכלה הגבוהה בכל רחבי העולם בעשורים האחרונים . במשך מאות שנים , מאז היווסדן של האוניברסיטאות הראשונות במאה ה-וו , הייתה ההשכלה הגבוהה נחלתם של מתי מעט , ונועדה להכשיר את האליטות החברתיות והפוליטיות של החברות השונות . הדרישה לפתוח את שערי האוניברסיטאות לסוגי אוכלוסייה נוספים החלה להישמע בקול רם ומפגיע יותר ויותר מאז סיום מלחמת העולם השנייה . האוניברסיטאות נקראו להפוך ממבצרים אליטיסטיים למוסדות פתוחים ודמוקרטיים יותר , הפותחים את שעריהם בפני סטודנטים מרבדים חברתיים מגוונים , בעלי יכולות אינטלקטואליות שונות והנושאים את עיניהם להשיג קשת רחבה של מטרות . שיעור המשתתפים במוסדות של השכלה גבוהה במרבית מדינות העולם הוכפל בעשרות ואפילו במאות אחוזים בעשורים האחרונים . בשנות ה , 50- לדוגמה , נעו אחוזי ההשתתפות של קבוצת הגיל הרלוונטית במוסדות של השכלה גבוהה , ברוב ארצות אירופה , בין 3 % ל . 5 ° / 0- בשנות ה90- שיעור ההשתתפות של קבוצת הגיל הזו נע בין 36 % ל 53 ° / 0- בארצות אירופה ; והוא הגיע קרוב ל 65 ° / ...  To the book