מאמר שלישי

משמעותה וערכה של האהבה כרגש נעוצים בכך שהיא מכריחה אותנו באופן ממשי , בכל הווייתנו לייחס לאחר אותו מובן בלתי מותנה שאותו אנו חשים מכוח האנוכיות רק בתוך עצמנו . האהבה חשובה לא כאחד מרגשותינו העליונים , אלא כחילוף של כל אינטרס החיים שלנו מעצמנו אל הזולת , כהחלפה של עצם המרכז של חיינו האישיים . זה הייחוד של כל אהבה , אך בייחוד של האהבה הגופנית ' . היא שונה מכל סוגי האהבה האחרים גם באינטנסיביות , שהיא בעלת אופי יותר סוחף , וגם באפשרות של הדדיות יותר מלאה ורב צדדית . רק האהבה הזאת יכולה להוביל להתמזגות ממשית ורצופה של שני חיים באחד , רק עליה נאמרו גם דברי אלוהים ; "ויהיו שניהם לבשר אחד , " כלומר יהיו ליצור אחד אמתי . הרגש מחייב מלאות כזאת של המיזוג , פנימית ומוחלטת , אך מעבר לדרישה ולמאמץ הסובייקטיביים האלה העניין אינו מגיע בדרך כלל , שכן גם זה מתברר כבר חלוף . למעשה , במקום שירה נצחית ואחדות מרכזית מתרחשת רק התקרבות שטחית , פחות או יותר ממושכת , אך בכל זאת זמנית , פחות או יותר הדוקה , אך בכל זאת חיצונית , של שני יצורים אורגניים במסגרות הצרות של חיים פרוזאיים . למעשה , מושא האהבה אינו משמר ...  To the book