הדיאלוג השני: העיקרון המוחלט ככפילות (עקרון הדואליזם)

הפילוסוף : לאחר שהכרנו את העיקרון המוחלט באחדותו מעל לכל התגלויותיו , ולכן מעל לכל היצורים הקיימים , עלינו לעבור כעת למימושו בהייררכיה של היצורים . אך אמרי לי , איזו סיבה ואיזה כוח כופים על הסובסטנציה האין סופית לנטוש את מצבה המוחלט ולהתגשם בשורה של יצורים ותופעות יחסיים ? סופיה : שאלתך שקרית גם בעצמה וגם בדרך ביטויה באותה מידה . כבר אמרתי לך שהסובסטנציה כשהיא מתגלה אינה יכולה לחדול להיות מה שהיא , אינה יכולה לנטוש את מצבה המוחלט . וכי חושב אתה שהיא פוחתת בשל הפעולה וההתגלות ? אתה עצמך , כשאתה פועל ומגלה את עצמך , האם אתה חדל להיות מה שאתה ; האם אתה נוטש את מצבך הנפשי של עושה הפעולה ; כשאתה מגלה את עצמך באופן חומרי , האם אתה עצמך הופך לחומר ; כשאתה מייצר תופעות אובייקטיביות , האם אתה מאבד את הווייתך הסובייקטיבית ? טוב ! האם אינך חושב שהסובסטנציה המוחלטת היא בעלת יכולת פחותה משלך ? כשהיא מגשימה את עצמה , הסובסטנציה אינה מאבדת את מצבה המוחלט , אלא משיגה מצב יחסי , בלי לחדול להיות הוויה אין סופית , היא נעשית גם מוגדרת , ודווקא באין סופיות האמתית הזאת נמצאת המוחלטות האמיתית . אתה תופס שהעי...  To the book