פרק שלישי: על הממשות של ההכרה המטפיזית

הגדרנו את המטפיזיקה כהכרה של הישות בגילויה הבלתי אמצעי והשלם , או הישות בכוליותה . כעת אנו חייבים להבהיר את המשמעות המדויקת של המונחים "בלתי אמצעי" ו"מלאות . " כל מה שאנו יודעים או יכולים לדעת הוא באופן סובייקטיבי תחושתנו או מצב של תודעתנו , שכן אין אנו יכולים לצאת מתוך עצמנו . ואולם התחושות האלה מתחלקות לשני סוגים שונים לגמרי זה מזה . כמה מהן , מעצם היותן תחושות , מתייחסות בכל זאת אל הישויות או אל הדברים הקיימים מחוץ לנו ואינן תלויות בנו . את מצבם הסובייקטיבי , כתחושותינו , יש לראות רק כסימן או כביטוי של הישות החיצונית הבלתי תלויה . כאשר אנו קולטים בחושינו מושא חיצוני כלשהו , איננו מעלים על דעתנו שהיסודות העצמיים של אותו דבר הם רק תחושות של נפשנו ; אנו מסתכלים עליהם רק כמייצגים את המושא החיצוני , ואכן נוכחנו שהם כאלה . כך , אותו סוג של תחושותינו מאפשר לנו להכיר הוויה של האחר או הוויה אחרת . אלה הם רק גילויים של הישויות האחרות בעבורנו , כלומר גילויים של ישות בעבור האחר , או גילויים לא ישירים . כל אלה הם תחושות שאנו מקבלים באמצעות החושים החיצוניים . גילוי ישיר פירושו בעיניי גילוי הישות ...  To the book