המהפכה ואחריתה: ביטויי "השיקום האידיאולוגי של המסורת''

על רקע הדיון לעיל , מתברר כי ביטויי השיקום האידיאולוגי של המסורת באיראן נועדו בראש ובראשונה לסייע בגיבושה של תרבות התנגדות ואחר כך בשימורה , בחברה שתולדותיה חסרו על פי רוב תקדימים לפעילות מהפכנית . לשם כך הופשטו המסורות השיעיות ממשמעויותיהן הישנות והולבשו בתכנים חדשים , כדי ליצור תפיסה של המשכיות היסטורית ותרבותית . בתופעה זו אין בעצם כל חדש . דרנטון ( Damton 1985 ) מצביע על דפוס דומה של עדכון והמצאת מסורות בחיבורו על עולמו של גבר צרפתי בורגני , בן העיר מונפלייה , במחצית המאה ה . 18 דרנטון הראה כיצד האיש עלום השם רתם את תפיסת הריבוד החברתית המסורתית והמקודשת של "שלוש השדרות" ( השכבות היצרניות , האצולה והכמורה ) כדי לתאר את הסדר החברתי החדש שנוצר בצרפת , עקב שינויים שמקורם בצמיחת הבורגנות ובהרחבת המסחר והכלכלה . על פי דרנטון , "הוא סידר מחדש את הקטגוריות ביסודיות רבה וכך הביא לחיסול המשמעות המסורתית שלהן ; " "הוא רוקן מהן את המשמעויות הישנות שלהן , וסידר אותן מחדש באופן שיבטא את צורת הסדר החברתי שתופיע בגלוי במאה ה : 19 חברה שבה 'נכבדים , ' שהם תערובת של העילית הישנה ושל הנובורישים , ...  To the book