אתחיל בהטיה האידיאולוגית , שהיא ההסבר הפשוט והברור ביותר לפגמי השיח הפרשני על איראן , ולכן אתעכב עליה בחטף בלבד . היבט זה קשור למסורת האוריינטליסטית הקלאסית , המניחה כי חברות מוסלמיות נפרדות מחברות מערביות בתוקף הכוללניות הטוטלית של דת האסלאם . לפי הנחה זו , בשעה שהציביליזציה המערבית , "היהודית נוצרית , " צלחה את שלב הדת - וכך עלה בידה לפרוץ קדימה "אל עתיד שבו דברים חדשים ימשיכו להתרחש , " כפי שהגדיר ריינהרט קוזלק את הניסיון ואת התודעה של המודרניות - ( Koselleck 2002 , 165 ) חברות מוסלמיות , ואיראן בתוכן , נותרו מאחור , כשהן שקועות בבוץ הדתיות ולפותות בציפורני האסלאם , שאינו מאפשר להן לפרוץ מבעד למסגרותיו המסורתיות " . המערב , לעומת זאת , הוא המודרני , הוא החדש , הנע קדימה , השלם הגדול יותר מסך כל חלקיו ; אפילו הסתירות שבו מעשירות , והוא לעולם מערבי בזהותו התרבותית . איראן , לעומתו , אינה יותר מאשר האסלאם , שאפשר לצמצמו למספר זעום של מאפיינים לא משתנים , אף על פי שהוא בעל פנים מרובות , ומופיעות בו סתירות מעשירות וחוויות מגוונות לא פחות מאלו שבמערב . ואמנם , נקודת המוצא של יצרני הידע על...
To the book