בספרו נמנע צפריר , "מטעמי ביטחון , " מלפרט את קשרי הביטחון שנרקמו בין ישראל לאיראן תחת שלטון השאה . נמרודי , ( 185 , 2003 ) לעומתו , . 11 השקפה רומנטית על ישראל היתה גם לאינטלקטואלים איראנים מהאופוזיציה שהתנגדו למשטר השאה בשנות השישים , ואפילו לג'לאל אל אחמד , שנמנה עם ראשוני האידיאולוגים של מהפכת . 1979 "מפתיע להיווכח , " כותב אלדד פרדו , ( 2 , 2004 ) "כי על אף הסתייגויות שונות על רקע הסולידריות האסלאמית עם הערבים , משכילים איראנים מן השמאל ראו בישראל מופת מדיני חשוב . " . 12 צפריר ( 13 , 2002 ) אף מציין בפתח הדבר , כי "מישהו בעל מעמד בכיר ושיקול דעת" ניסה למנוע את פרסום הספר ממניעים דומים ואף "פנה לנקיטת צעדים 'ארגוניים "' נגד המחבר . יוסי מלמן ( 2002 ) טוען שהיה זה ראש המוסד , אפרים הלוי . מתרברב על גבי מאות מעמודי ספרו במילים אלו : "בניתי , פשוטו כמשמעו , את המודיעין הצבאי האיראני . " בהשוואה לשני האחרונים , עזרי מייצג עמדת ביניים : הוא אינו חש מחויב לסודיות , אך גם לא להעצמת תרומתו האישית להנחת היסודות ליחסי הצבא והביטחון בין איראן למדינת ישראל . כתיבתו של עזרי על ההיבטים השונים ב...
To the book