מבוא

בעיני ישראלים רבים , איראן תחת שלטון השאה האחרון לבית פהלווי , מוחמד רזא , היתה גן עדן עלי אדמות . הזדהותם העמוקה עמה נבעה מתרכובת של אינטרסים אסטרטגיים וגורמים ערכיים וחומריים . ראשית , איראן היתה בעלת בריתה האסטרטגית של ישראל ב"ברית הפריפריות , " 1 שפעלה נגד הרדיקליזם הערבי והקומוניזם במזרח התיכון . ברית זו התגבשה בעשור שלאחר מלחמת סואץ ביוזמת דוד בן גוריון ויועציו הקרובים . מטרתה הבסיסית היתה "לדלג מעל המעגל המיידי של מדינות ערביות עוינות על ידי יצירת ברית עם איראן , עם תורכיה ועם אתיופיה" - ( Shiaim 2001 , 192 ) שלושתן מדינות לא ערביות , שתיים מהן , איראן ותורכיה , הן מוסלמיות , שחששן מפני הרדיקליזם הערבי לא נפל מחששה 2 של ישראל מפניו . שנית , איראן היתה ונותרה ביתה של אחת הקהילות היהודיות המפוארות והעתיקות ביותר במזרח התיכון . עד מהפכת 1979 3 מנתה קהילה זו יותר מ 80 , 000 נפש . רבים מחבריה היו מרוכזים בעיר הבירה טהראן , מעורים היטב בחברה , בכלכלתה ובתרבותה של איראן . 1 עם זאת , מבחינת ישראל , המטרה הראשונית ביצירת הקשר עם איראן היתה להבטיח תשתית לוגיסטית למפעל ההגירה הבלתי לגלי ש...  To the book