חטאים וחוטאים

זוהי תמציתו של הפתרון שמציעים כותבים רבים לפרדוקס הסליחה . העוול הוא אכן עוול . אין לזלזל בר ואין להרחיקו . אולם עלינו לזכור שלפנינו אדם שלם ואוטונומי , שאיננו רק בגדר חוטא . ראינו זאת בתיאור התנגדותם של בנבג'י והד לתפיסה אטומיסטית של האדם , ובהמלצתם לנקוט "תפיסה הוליסטית . " הנה כמה ניסוחים של רעיונות דומים . ג'ין המפטון כותבת.- "אנחנו מבינים שהאדם הוא משהו אחר מתכונות האופי שהיא [ הסולחת ] דוחה" . ( Hampton 1988 , 85 ) מרגרט הולמגרן אומרת : " באמצעות הסליחה למבצעת העוול , לפני שהיא מתחרטת , הקורבן פשוט מקבל אותה כאדם בעל ערך שעשה טעות , ועדיין צריך להתעמת עם העוול שהוא עצמו ביצע . לפיכך אין בסליחה דבר שאיננו מתיישב מהותית עם המוסר" . ( Holmgren 1993 , 347 ) טרודי גובייר מביאה למיצוי מרחיק לכת תפיסה כמו אלה שהוצגו בפסקה הקודמת . לדבריה , אין אדם שמעשיו בלתי נסלחים : "להתייחס לבני אדם , אפילו למענים אכזריים , כאל בלתי נסלחים באופן מוחלט , משמע להסיק בטעות מאכזריות מעשיהם שקיים רוע נצחי באישיותם ; משמע להימנע מלשקול את האפשרות של שינוי מוסרי באנשים כאלה , ולהתייחס אליהם כאל רעים באופן ע...  To the book