שירות, סרבנות או מרד? על המעשה הנאות הנובע מן החובה הערכית ומן הנאמנות האזרחית

נפתלי רוטנברג פתיחה מתחילתו של המאבק בין יהודים לערבים בפלשתינה א"י היו בודדים וקבוצות שהתנגדו לו וסירבו לקחת בו חלק מטעמים אידאולוגיים , פוליטיים ומצפוניים . 1 אף על פי שתופעות מוקדמות אלו כבר תוארו במחקר אין הן ידועות לציבור . הסרבנות , גם זו של הפרט הבודד , הפציפיסט , היתה כה בלתי לגיטימית עד שלא זכתה לעלות על סדר היום הציבורי , גם לא כדי להידחות ממנו . אולם מאז יוני 1967 הצליחה תופעת הסרבנות להיאחז בשולי הדיון הציבורי בשל ניסוח חדש להצדקתה : הסירוב לשרת בצבא כובש . אף יותר מן השינויים בניסוח העניק הציבור תשומת לב רבה יותר לתופעה בזכותם של דוברים חדשים , רהוטים יותר , שהעבירו את מסריהם הקונטרוברסליים קרוב יותר אל מוקד הדיון . הבולט והבוטה בין הדוברים האלה היה ישעיהו ליבוביץ , שקולו נגד הכיבוש ובעד הסתלקות מן השטחים נשמע יומיום , השכם והערב , מאז מלחמת 1967 עד פטירתו בשנת . 1994 ליבוביץ גאל את הסרבנים הבודדים מאלמוניות ומשכחה והעניק להם לגיטימציה מוסרית בשם היהדות והציונות במסכת טיעונים וסדרת ניסוחים שהם עצמם לא היו מעלים על דעתם . לטיעונים אלה נודעת חשיבות רבה , משום שהם העבירו את ה...  To the book