אמת, חובה ומשחקי־כאילו: על ליבוביץ ועל הדתי המודרני

אלון חסיד השאלה המרכזית שאעסוק בה במאמר זה היא מדוע אין זה בלתי רציונלי לנהל אורח חיים יהודי דתי , אורח חיים של שמירת מצוות . זו היתה לדעתי השאלה שהטרידה את ישעיהו ליבוביץ כהגותו היהודית יותר מכול והיתה המניע העיקרי לאופייה השמרני והרדיקלי של משנתו . בראייה ראשונית קשה אמנם להבחין במרכזיותה של שאלה זו במשנת ליבוביץ , שכן הוא לא הציג את עצמו כמאמין ספקן . הוא הציג את עמדתו באופן ישיר וחותך , כאילו היתה אמת תצפיתית מובנת מאליה , שפלא בכלל שהוא נזקק להזכירה . רק לאחר עיון אפשר להיווכח שהמוטיבציה לטענתו על מהותו של אורח החיים היהודי אינה מבוססת על הזדהות עמוקה עם דיוויד יום או עם החוג הווינאי , ואף לא על ברית דמים עם היסטוריונים פוזיטיביסטים . ליבוביץ ביקש לבסס את עמדתו כמענה לקושי מסוים המאפיין את היהדות בת זמננו . הוא ניסה להסביר כיצד אדם ידען , מדען ופילוסוף , כמוהו למשל , בוחר באורח חיים יהודי שמרני אדוק , מבלי לפקפק במידת הרציונליות שבבחירה זו . בנקודה זו יותר מכול מתגלמת גם השניות שכה אפיינה את עמדתו , שהיתה שמרנית ורדיקלית בעת ובעונה אחת : ליבוביץ התיימר להצדיק ולשמר אורח חיים יהודי...  To the book