בין "עבודה שלא לשמה" ל"עבודה זרה"

חנה כשר ליבוביץ הבחין בין שתי קבוצות של טיפוסים דתיים ו האחת חיובית , והיא כוללת את "המאמין ( איש האמונה לשמה ( " והאחרת שלילית , והיא כוללת הן את " עובד האלילים" הן את "עובד ה' מתוך אמונה שלא לשמה : " המאמין ( איש האמונה לשמה [ ... ] '( מפנה את תודעתו הדתית כלפי עצמו מבחינת הכרת חובתו לאלהיו - וזו דרכם של אנשי ההלכה ; ואילו עובד אלילים , וגם עובד ה' מתוך אמונה שלא לשמה , מפנים את תודעתם להכרה מדומה של אלהיהם ולהבנת תכונותיו ופעולותיו - וזוהי הגישה המיתולוגית המיוצגת ביהדות ע"י אנשי הקבלה . בהקשר אחר חזר ליבוביץ על הבחנה זו בשינוי מה : האמונה אינה מה שאני יודע על אלוהים , אלא מה שאני יודע על חובתי כלפי אלוהים . האמונה המושתתת על מה שאני חושב שאני יודע על אלוהים , היא היא עבודת אלילים . מדברים אלה ודומיהם היה אפשר להניח כי לדידו של ליבוביץ אין הבדל של ממש בין העובד את ה' שלא לשמה ובין העובד עבודה זרה , והמקובלים בישראל הם בגדרם של זה וזה . ואכן , לפחות שני חוקרים חשובים הגיעו לידי מסקנה 4 מעין זו . אולם מתברר כי ליבוביץ עצמו הביע התנגדות מפורשת לזיהויה של העבודה שלא לשמה עם העבודה הזרה ...  To the book