|
|
פנחס שיפמן ישעיהו ליבוביץ היה כידוע מראשי הלוחמים בשליטה על עם אחר , בהיותה משחיתה מוסרית , ועם זאת היה החריף שבין מקימי החיץ בין דת למוסר , בעיניו , אדם דתי ואדם מוסרי שונים זה מזה בתכלית . הראשון פועל לשם שמים והשני לשם האדם . מבחינה זו התגשם חזונו של ליבוביץ : בימים אלה הניתוק בין רוב הציבור הדתי ובין חלק גדול מן הציבור החילוני בישראל הוא בראש ובראשונה ניתוק דתי ומוסרי , והוויכוח בין התובעים להמשיך את שליטתה של ישראל בשטחים המוחזקים ובין המבקשים להשתחרר מהם הוא במידה רבה ויכוח בין אלה הנאחזים בקרנות הדת ובין אלה הנשענים על עקרונות המוסר . מן הראוי להתעכב על הנחות היסוד של ליבוביץ בפרשת היחסים בין דת למוסר : חוששני שהיתה להנחות יסוד אלה תרומה לא מבוטלת לעיצובה של החברה הדתית בת ימינו . אך תחילה אני מבקש לפנות לקולות שנשמעו בציבור הדתי בפרשה זו בעבר ולעמוד על המהפך שהתחולל בציבור הדתי בהווה . בשנת , 1947 בעת הדיון על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל , שלח נשיא אגודת ישראל העולמית , הרב יעקב רוזנהיים , תזכיר לראשי אגודת ישראל בארץ , שבו מובעת התנגדותו להקמת מדינה יהודית ומבוטאת תמיכה ברעיו...
To the book |
|
|