"לשמה" ואבסורדים אחרים

שלום רוזנברג א . פעמים רבות הודגשה ההקבלה בין גישתו של ישעיהו ליבוביץ לתורת ישראל 1 לבין גישתו של עמנואל קאנט למוסר . כאן רוצה אני לדון באחד ההיבטים שבהקבלה זו - הרכיב הסובייקטיבי של היחס למה שאבנה ה"לשמה . " אני מקווה שבניתוח זה תהיה תרומת מה להבהרת השאלה עד כמה עמדותיו של ליבוביץ בדרישת ה"לשמה" כמוקד התורה מושרשות במסורת היהודית . שאלה " מחקרית" זו תהיה עבורי רק נקודת מוצא לדיון ביקורתי בסוגיה . לדעתי , קשה לנו לקבל דרישה זו , ואולי אין היא אפשרית כלל , לגבי ליבוביץ וקאנט כאחד . כדי להבהיר את הבעייתיות שלפנינו , רוצה אני לשרטט בקווים כלליים מאוד את עקרונותיה של האוטונומיה הקאנטיאנית , שהיתה כנראה מודל להגותו של ליבוביץ . כדי לערוך סדר בדיוננו , אשתמש בתרשים להלן שיסייע בהצגת התזות העיקריות המגדירות והמאפיינות את הפעילות המוסרית . ראו בייחוד נעמי כשר , "תפיסת היהדות של ליבוביץ לעומת תפיסת המוסר של קאנט , " עיון כו ( תשל"ו , ( עמ' . 255-242 והשוו את תגובתו של ליבוביץ , שם , עמ' . 279 בתרשים זה , המתאר את הצדדים השונים של האקט המוסרי , שלוש קומות , כשמתחתיהן קומה נוספת . הקומה העליונה ה...  To the book