מבוא: מנתץ הפסילים

אביעזר רביצקי הוא לא היה נביא . הוא היה איש חכם , חד עין , שידע לראות את מה שאנו לא ראינו והיטיב לצפות את שאנו לא צפינו . הוא גם לימד אותנו לפנות אל דברי הנביאים הקדומים ולקרוא בהם אחרת מכל מה שהורגלנו בו . אנו נהגנו תמיד להציב את עצמנו בצדם של הנביאים : הרי הם דיברו "עליהם , " לא עלינו , הם זעקו נגד הרעים , לא נגדנו , ואנו דימינו לעמוד עמם ולמחות כמותם בקול גדול נגד החטאים ונגד החוטאים . עד שקם ישעיהו ליבוביץ והפך את הקערה על פיה : כאשר הוא ציטט את נבואות התוכחה , הנביאים קמו לתחייה ועמדו מולנו , נגדנו , תבעו את תביעתם מאתנו ומחו נגד מעשינו אנו . כאשר הרעים בקולו את דברי יחזקאל - "עמדתם על חרבכם [ ... ] והארץ תירשו - " ? למדנו לפתע שלא רק נבואות הנחמה אלא גם נבואות הזעם נוגעות בנו ותוקפות את העצבים הרגישים ביותר של קיומנו . אמרתי פעם לליבוביץ שיש "הפטרה" אחת , פרק בספרי הנביאים שנהוג לקוראו בתפילת שחרית של שבת , שלא הייתי רוצה להתכבד בקריאתו לפני הציבור . כוונתי היתה לצוואת דוד המלך לבנו שלמה , ערב מותו , העוסקת בנקם ובשפיכות דמים . "אינני עורך סלקציה אישית במקרא , " אמרתי , "אולם הרע...  To the book