'פסח על כוכים'

שירו של אבות ישורון זכה לתגובה אלימה מצד הביקורת שהוקיטה אותו כבלתי מובן וכמסוכן . ישורון סירב להפריד בין "נס חיבת ציון" למחירו " , ערביי הנס שנסו בלצון " והחזיר את המודחק הפוליטי אל השיח הספרותי . התקבלותו המאוחרת היתה כרוכה במאמץ "לביית" את הרדיקליות השירית פוליטית שלו ולהשיב את המודחק למקומו . מיכאל גלוזמן בחודש מאי 1952 פרסם אבות ישורון מעל דפי האבץ שיר ארוך ומורכב שכותרתו "פסח על כוכים" ( ראו עמ' 111 לעיל . ( תגובת הביקורת היתה אלימה באופן יוצא דופן : שירת ישורון הוקעה כבלתי מובנת ובמסוכנת מבחינה פוליטית . דומה שמעולם לא פורסם בעברית שיר שערער באופן כה נועז על המוסכמות הלשוניות תרבותיות של קהל היעד שלו . כשלושה שבועות לאחר מכן פרסם אהרן אמיר מאמר פרשני nr ctq שבו ניסה להסביר את ההיגיון השירי של הטקסט הפרוע לכאורה של ישורון . מאמרו של אמיר עורר אף הוא ביקורת קשה . יעקב גיל , מבקרו של העיתון חרות , תיאר בעיתונו את המאורע הספרותי באופן הבא : ביום 23 במאי שנה זו פרסם בהארץ אבות ישורון שיר רב כמות בן 27 בתים בני 4 שורות כל אחד , בשם "פסח על כוכים , " שבולו התבוללות ערבית , עבדות מוסרית...  To the book