פרק חמישי על מפתנה של כנען: בערבות מואב

עם ישראל שב וקרב אל ספה של הארץ המובטחת אחרי כארבעים שנות נדודים , ומגלה שומרי סף בגבולותיה של כנען - עמי עבר הירדן השכנים - החוסמים בפניו את המעבר . אדום הוא הראשון העומד בפתח . בקדש שולח משה שליחים אל מלך אדום ומבקש את רשותו להשתמש בדרך המלך אל כנען , אם כי אין הוא מעז לציין את שם יעדו האמיתי ; "כה אמר אחיך ישראל ... נעברה נא בארצך לא נעבור בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך ... לא נטה ימין ושמאל עד אשר נעבור גבולך" ( במדבר כ , יד-יז . ( אבל אדום מסרב להניח לישראל לעבור ומאיים לחסום את הדרך בכוח , אם יהיה בכך צורך . על הכף מוטלת זכות מעבר שאיננה רק ליטרלית ומיידית . להניח לבני ישראל לעבור משמע להכיר בזכותו של עם זה לרשת את הארץ , לעבור ממעמד של בן למעמד של אב , להפוך לעם מבוסס למרות לידתו המאוחרת . המאבק בין יעקב לעשו על הבכורה משוחזר כאן במונחים לאומיים . ואכן , משה מעלה את זכר המגעים הראשוניים בין אבות 1 העמים , כאשר הוא מגדיר עצמו כ " אחי " אדום . אבל אזכור הקירבה המשפחתית אינו מועיל , ואף לא תיאור תלאות העבדות של בני ישראל במצרים שמוסיף משה לבקשתו . אדום מסרב לקדם בברכה את א...  To the book