הנבואה הרביעית [ב,יז-ג, ו]

נבואה זו , היא אחת החשובות שבספר מלאכי . אף היא מנוסחת כתלונת הנביא נגד העם , ואחר כך מובאת שאלתם המתריסה נגד קביעתו ; בעקבות זאת מצטט מלאכי את דבריהם בעבר , המוכיחים את תלונתו . ? הרקע הרעיוני של הוויכוח בנבואה זו שונה מזה של הנבואות הקודמות : כאן עולה נושא הגמול , הקשור לדרך הנהגתו של האל את עולמו . גם מען הנבואה שונה הפעם : עד כאן כיוון מלאכי את עיקר דבריו אל הכהנים , או לכלל העם , או למי שהיה מעורב בחטא של גירוש הנשים הישראליות ונשיאת הנשים הנוכריות , ואילו בנבואה הרביעית מכוונת תוכחתו דווקא לצדיקים . טענת הצדיקים היא ששיטת הגמול האלוהי אינה צודקת . הם אף מנסחים את דבריהם ניסוח קיצוני "כל עשה ךע טוב בעיני ה ' ובהם הוא חפץ או איה אלהי המשפט " ( ב , יז . ( מדברי תשובתו של האל על תלונתם נראה שהיא קשה מאוד בעיניו , ולפיכך הוא מתאר מצב שלא היה כמותו : "ופתא י ם ןבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים" ( ג , א . ( הנביא משתמש במוטיבים ידועים בספרות הנבואה הקלאסית מתחום התגלות האל ויום ה , ' אך מכניס בהם שינויים . להופעת האל תקדם הופעת המלאך : "הנני שלח מלאכי ופנה דרך לפני" ( ג , א , ( ואף נזכ...  To the book