פרק ב

[ א ] ועתה אליכם המצוה הזאת י הכחנים . המלה "ועתה " באה בתחילתן של נבואות , או בראשה של פנייה חדשה , המציינת מפנה במסגרת של נבואה מקיפה יותר . ישעיה ה , ג : "ועתה יושב ירושלם ןאיש ןהוךה שפטו נא ביני ובין כךמי ;" סד , ז . "ןעתה ה' אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה יךך י כלנו . " המצוה . מלה זו משמשת כאן במשמעות של הוראה , או הנחיה ; והשווה גם ב , ד : "ויךץתם כי שלחתי ^ ליכם את המצוה הזאת . " הכהנים . המען שאליו שלוחים כאן דברי הנביא , כלומר הכהנים , זהה לזה של פתיחת הנבואה ( א , ו , ( אלא שכאן באה פתיחה מחודשת . פנייה אל הכהנים בספרות בית שני באה בנבואת חגי ( ב , יא : ( "שאל נא את הכהנים תורה , " ותשובתם באה בפסוק יב שם . ושוב חוזר חגי ופונה אליהם בפסוק הבא ואף נענה על ידיהם . אף זכריה נצטווה לומר דבר נבואה לעם בעקבות פנייתם אל הכהנים בעניין הצומות ( ז , ג , ה . ( אם לא תשמעו . נוסח רווח של פתיחת משפט תנאי שלילי , לפני איום בענישה . כך מצאנו בבראשית לד , יז ; ויקרא כו , יד ; דברים יא , כח , ועוד . ואם לא תשימו על לב . צירוף זה בא גם בנבואת חגי : "שימו לבבכם על ךךכיכם" ( א , ה , ועוד...  To the book