שחרור ירושלים ממצור העמים וטיהורה [יב, א- יג, א]

תיאור המעשה באה קריאת "הוי , " כסימן לגורלם של הרועים , ואף כסימן קללה להם . " רעי האליל" הוא "רועה חדל אישים . " המלה " אליל , " פירושה המקורי הוא כעין אדם חלשלוש , כך בסורית ובאכדית , ; uiaiu והשווה " רפאי אליל , " איוב יג , ד , ככינוי לדוברי הבלים ; המשמעות "אל של עבודה זרה " נוצרה כנראה כמשחק מלים בין לשון "אל" ובין "אליל" בהוראה זו . r "רעי " הוא כמו "רועה " בסמיכות , כגון "בני אתנו " " ) בן אתנו , " בראשית מט , יא , ( " שכני סנה " " ) השוכן בסנה , " דברים לג , טז . ( חרב על זרועו ועל עין ימינו , זרועו ןבוש תיבש ועץ ימינו כהה תכהה . הקללה קוראת תחילה לחרב שתונף על זרועו ועל עין ימינו , וממשיכה לייחל לשיתוק ידו " ) תיבש (" ולהתעוורות עין ימינו " ) תכהה , " כגון בבראשית כז , א . ( חטיבת נבואות זו פותחת בתיאור המצור שיטילו כל עמי האיזור על ירושלים . מצור זה יפגע גם ביהודה ( מחוזות השדה שמחוץ לירושלים , ( אך העמים לא יוכלו ליהודה , וירושלים תהיה להם לרעל , לאבן שאין להרימה ( יב , ב ג ? . ( תבוסת האויב , המזוהה עתה עם כל גויי תבל , מוצגת כאן בכמה שלבים . תחילה יכה האל את האויב בעיוורון...  To the book